18. חקירות פליליות נגד שוטרים

מתוך: זכותון מגע עם המשטרה
כתיבה: עו"ד טלי ניר, ינואר 2012

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון

 

 

18.1 סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)

 

מח"ש כפופה למשרד המשפטים ופועלת כגוף נפרד ממשטרת ישראל, אף שרבים מהחוקרים המועסקים בה הם שוטרים לשעבר. בראש המחלקה עומד פרקליט מפרקליטות המדינה, ובסמכותו להורות על העמדת שוטרים ואזרחים שביצעו עבירה ביחד עם שוטרים לדין פלילי או להורות על העמדת שוטרים לדין משמעתי, בכל הנוגע לשימוש בכוח שלא כדין.

מח"ש עוסקת ככלל בחקירת עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר, ושהחשודים בביצוען הם שוטרים (כולל שוטרי מג"ב) או אזרחים ביחד עם שוטרים. כמו כן עוסקת המחלקה בחקירת חשדות לשימוש בכוח על ידי שוטר במסגרת מילוי תפקידו. בהנחיה של פרקליטת המדינה, שעוגנה גם בפקודות המטה הארצי, נקבע כי גם אם קיים חשד שמדובר בעבירת משמעת בלבד, ייחקר החשד בידי מח"ש ולא בידי יחידות תלונות הציבור במשטרה.

 

18.2 הגשת תלונה במחלקה לחקירות שוטרים

 

כל אדם רשאי לפנות למח"ש בתלונה או אם יש בידו מידע אחר ביחס לעבירה פלילית שביצע  איש משטרה. את הפניה ניתן להגיש בדואר, בפקס, בדואר אלקטרוני או באופן אישי ישירות במשרדי מח"ש השונים בתיאום מראש.

 

18.3 הגשת תלונה נגד שוטר במשטרה

 

בנוסף להגשת תלונות במח"ש, ניתן להגיש תלונה נגד שוטר בכל אחת מתחנות המשטרה ברחבי הארץ. משביקש אדם למסור תלונה ביחידת משטרה, חייבת התלונה להיגבות לאלתר, בין אם מדובר בתלונה בגין עבירה הנחקרת על-ידי המשטרה ובין אם מדובר בתלונה עבירה הנחקרת על-ידי מח"ש, וגם אם יש ספק לגבי עצם קיום העבירה.

 

18.4 הפרטים החשובים לתלונה

 

בתלונה חשוב לציין את פרטי המתלונן המלאים, תיאור מפורט של האירוע, ואת מירב הפרטים אודות השוטר שנגדו מוגשת התלונה או שלגביו נמסר המידע.

 

18.5 מדיניות החקירה של מח"ש

 

מרבית החקירות שמנהלת מח"ש נסגרות מטעמים של "העדר ראיות מספיקות", אם כתוצאה מהעדר פרטים מזהים של השוטרים החשודים בעבירה, ואם בשל העדר ראיות אובייקטיביות חותכות. ככלל, במקרים של "מילה כנגד מילה", שבהם אל מול גרסת המתלונן עומדת גרסה סותרת של השוטר, ואין ראיות נוספות שיש בהן כדי להכריע בין הגרסאות, ייסגר תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות מספיקות, מהנימוק שבנסיבות אלה קיים קושי לגבש ראיות ברמה הנדרשת בהליך פלילי (מעבר לספק סביר). בנוסף, השוטר שנגדו הוגשה תלונה עשוי להגיש תלונה נגדית נגד המתלונן. במקרים בהם אין ראיות נוספות או שהראיות הנוספות אינן מספקות, מתבצעת בדרך כלל מחיקה הדדית של התלונות. יחד עם זאת, במקרים אלה ניתן לשקול הגשת ערר, וכל מקרה ייבדק לגופו.

אי לכך, במקרה של שימוש בכוח מופרז על ידי שוטר, יש לנסות ולהשיג פרטי זיהוי מדוייקים ככל הניתן של השוטר ולאסוף את מירב הראיות להתרחשות האירוע (צילומים, עדויות וכדומה), להכין מהן עותקים ולצרף אותן לתלונה.

 

18.6 הטיפול בתלונה במח"ש

 

לאחר שמוגשת התלונה, מח"ש יכולה להחליט אם לפתוח בחקירה. אם פתחה בחקירה, יכולה מח"ש להחליט בסופה אחת מאלו: לסגור את התיק, להמליץ להעמידו לדין משמעתי או להמליץ להעמידו לדין פלילי ולהעביר את התיק לפרקליטות.

בכל מקרה, כל מתלונן יקבל הודעה בדבר אופן הטיפול בתלונתו, וכן יקבל הודעה באשר לתוצאות  הטיפול בתלונתו. יש לציין, כי לפי החלטת ועדת השרים לעניני ביקורת המדינה מספר בק/98 מיום 11.10.2005, חקירת מח"ש לא תארך למעלה משלושה חודשים.


18.7 הגשת ערר על החלטת מח"ש

 

על פי חוק, רשאי מתלונן, אשר הגיש תלונה כנגד איש משטרה, לערור על החלטת מח"ש שלא לפתוח בחקירה בתלונתו או לסגור את תיק החקירה בעניינו מבלי להעמיד את השוטר לדין. העררים המוגשים מועברים לבחינת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה, או מי שהוסמך לכך על ידם.

מתלונן המעוניין להגיש ערר כאמור, רשאי לפנות בכתב תוך 30 יום ממועד קבלת החלטת מח"ש. בערר יש לציין את פרטי העורר, פרטי המקרה, העילה לסגירת התיק כפי שצויינה על ידי מח"ש והנימוקים הרלוונטיים לקבלת הערר. יודגש כי גם אם חלפו יותר משלושים ימים ממועד קבלת החלטת מח"ש, במקרים מסויימים יסכימו לקבל את הערר. את הערר יש לשלוח למשרדי מח"ש, אשר תבדוק את הערר תוך חודשיים[1] ותעבירו, בצירוף תיק החקירה הרלוונטי והמלצותיה, לפרקליטות המדינה. מתלונן אשר הגיש ערר יקבל ממח"ש אישור בדבר הגשת הערר והעברתו לפרקליטות המדינה, ואילו התשובה לערר תינתן למתלונן ישירות מאת פרקליטות המדינה.


18.8 עיון בתיק החקירה

 

בקשה לעיון בתיק החקירה יש להגיש בכתב, תוך פירוט הנימוקים שלשמם מתבקש העיון.

ככלל, על פי חוק, זכות עיון בתיק החקירה נתונה רק למי שהוגש כנגדו כתב אישום במסגרת אותו תיק. החוק אינו מקנה זכות עיון בחומר החקירה לחשוד שתיק החקירה בעניינו לא הסתיים בהגשת כתב אישום, וכן אין זכות זו מוקנית למתלונן או לעד.

יחד עם זאת, במקרים מסוימים תינתן זכות עיון בתיק גם למתלונן או לחשוד, אף אם התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום. זאת, על בסיס קריטריונים שנקבעו לעניין זה על ידי פרקליטת המדינה, ולאחר בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, כגון מטרת העיון המבוקש, זכויות המתלונן ו/או נפגע העבירה וצרכי המערכת. יש לציין, כי בדרך-כלל, אם חומר החקירה נדרש לצורך הגשת ערר,  אפשר שתינתן רשות לעיין בו ואף לצלמו.

 

18.9 פרטי הקשר לפניות למח"ש

 

פירוט שלוחות מח"ש ברחבי הארץ, כולל כתובות, טלפונים וכתובות דוא"ל ניתן למצוא באתר משרד המשפטים:

מח"ש ירושלים
טלפון: 02-5412469, 02-5412458
פקס: 02-5412469
כתובת: רח' הרטום 8, הר חוצבים ירושלים
ת.ד 45208  מיקוד 91450
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי בין השעות 08:00- 16:00

 

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון

 


[1] לפי החלטת ועדת השרים לעניני ביקורת המדינה מספר בק/98 מיום 11.10.05.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

קטגוריות: אלימות שוטרים,התנהלות המשטרה ומאבטחים,זכויות אזרחיות,זכויות בהליך הפלילי,זכויות במגע עם המשטרה,זכויות תושבי ירושלים המזרחית

סגור לתגובות.